עדות התצפיתניות:
ההפקרה הגדולה:
וההורים השכולים זועמים:
אך אנחנו נתיני ממשלתו הכושלת והאטומה, לא נשכח ולא נסלח !
עדות התצפיתניות:
ההפקרה הגדולה:
וההורים השכולים זועמים:
מקור: Mako (ארץ נהדרת) |
מֶמְשֶׁלֶת חֵלֶם - אֶפֶס בְּנִהוּל הַמְּדִינָה. מֵאָה בִּטְקָסִים בְּעִצּוּמָהּ שֶׁל מִלְחָמָה.
ולא מספיק לה טקס ממלכתי וטקס לאומי שהתקיימו בשבעה באוקטובר לציון שנה לטבח ולמלחמה. עכשיו גברת מירי טקס פועלת למען טקס נוסף שיחול בתאריך עברי "בסמוך" לפרוץ המלחמה.
מדוע בתאריך עברי "בסמוך" ולא כהלכתו? כי אבוי, הכיצד טקס הזיכרון יתקיים בתאריך העברי, שבמקרה או שלא במקרה חל בשמחת תורה רַחֲמָנָא לִצְלַן?
וכעת נתניהו מלך ההפקרה פועל/מורה לשנות את שם המלחמה שהוא כעת "מלחמת חרבות ברזל". אז אולי פשוט ל"מלחמת השבעה באוקטובר"? לא ולא, חלילה. "מלחמת שמחת תורה" - השתגעתם? כך לקשר בין תאריך הטבח וההפקרה הלאומית לשמחת תורה? הרי לא יקום ולא יהיה שרבני חלם ייאותו להפוך את שמחת תורה ליום אבל. חלילה להנציח שעם ישראל הופקר על ידי אלוהיו לטבח גויים, למרות תפילותיהם ותחינותיהם של "צבא השם" - השם המכובס של משתמטי הגיוס בהמוניהם.
אז קם ראש ממשלת ההפקרה עם רעיון פנטסטי לשם שהוא מתכוון להנציח על באמצעות המריונטות שלו בכנסת - "מלחמת התקומה" יקרא שמה. אך אבוי "תקומה" כבר הייתה לנו - "במלחמת הקוממיות".
אומרים שיש בעמנו לא מעט אנשים עם זיכרון של דג. אז למענם הרי תזכורת היסטורית לעניין השמות של המלחמה ההיא, שנקראה בשמות שונים: "מלחמת תש"ח", "מלחמת העצמאות", "מלחמת הקוממיות" או "מלחמת השחרור".
בן גוריון, ראש הממשלה דאז, רצה לקרוא למלחמה בשם "מלחמת הקוממיות", ובכך להדגיש את תהליך התקומה של האומה, בהתאם לאתוס הציונות המעשית שבו דגלה מפלגתו מפא"י - מפלגת השלטון.
תִּכְלָה שָׁנָה וְקִלְלוֹתֶיהָ תָּחֵל שְׁנַת אִחוּד הַשָּׂהִידִים וּבְתוּלוֹתֶיהָ
ובערבית كُلّ كَلْب بِيجِي يُومُه (כֻּל כַּלְבּ בִּיגִ'י יוֹמוֹ).