יום שני, 14 באוקטובר 2024

120. מעללי גברת מירי טקס ומר עיצוב התודעה

 

מקור: Mako (ארץ נהדרת) 

  

מֶמְשֶׁלֶת חֵלֶם - אֶפֶס בְּנִהוּל הַמְּדִינָה. מֵאָה בִּטְקָסִים בְּעִצּוּמָהּ שֶׁל מִלְחָמָה.


 

ולא מספיק לה טקס ממלכתי וטקס לאומי שהתקיימו בשבעה באוקטובר לציון שנה לטבח ולמלחמה. עכשיו גברת מירי טקס פועלת למען טקס נוסף שיחול בתאריך עברי "בסמוך" לפרוץ המלחמה.

מדוע בתאריך עברי "בסמוך" ולא כהלכתו? כי אבוי, הכיצד טקס הזיכרון יתקיים בתאריך העברי, שבמקרה או שלא במקרה חל בשמחת תורה רַחֲמָנָא לִצְלַן?

וכעת נתניהו מלך ההפקרה פועל/מורה לשנות את שם המלחמה שהוא כעת "מלחמת חרבות ברזל". אז אולי פשוט ל"מלחמת השבעה באוקטובר"? לא ולא, חלילה. "מלחמת שמחת תורה" - השתגעתם? כך לקשר בין תאריך הטבח וההפקרה הלאומית לשמחת תורה? הרי לא יקום ולא יהיה שרבני חלם ייאותו להפוך את שמחת תורה ליום אבל. חלילה להנציח שעם ישראל הופקר על ידי אלוהיו לטבח גויים, למרות תפילותיהם ותחינותיהם של "צבא השם" - השם המכובס של משתמטי הגיוס בהמוניהם.

אז קם ראש ממשלת ההפקרה עם רעיון פנטסטי לשם שהוא מתכוון להנציח על באמצעות המריונטות שלו בכנסת - "מלחמת התקומה" יקרא שמה. אך אבוי "תקומה" כבר הייתה לנו - "במלחמת הקוממיות".

אומרים שיש בעמנו לא מעט אנשים עם זיכרון של דג. אז למענם הרי תזכורת היסטורית לעניין השמות של המלחמה ההיא, שנקראה בשמות שונים: "מלחמת תש"ח", "מלחמת העצמאות", "מלחמת הקוממיות" או "מלחמת השחרור". 

בן גוריון, ראש הממשלה דאז, רצה לקרוא למלחמה  בשם "מלחמת הקוממיות", ובכך להדגיש את תהליך התקומה של האומה, בהתאם לאתוס הציונות המעשית שבו דגלה מפלגתו מפא"י - מפלגת השלטון.
 
לעומתו מנחם בגין, ראש מפלגת חירות (ממנה נגזר "הליכוד" כיום), רצה ששמה של המלחמה יהיה "מלחמת השחרור"- שבעיניו הוא שם ראוי המאדיר את מאבק המחתרות בבריטים.

אבל בסופו של דבר, הן בן-גוריון והן בגין לא הצליחו לקבל את מאוויהם לעיצוב תודעת העם, כי הרוב בעם משתמשים לציון המלחמה ההיא בשם "מלחמת העצמאות". זהו למעשה גם השם הרשמי היחיד שניתן לרחובות - הנקראים עד עצם היום הזה בשם "רחוב העצמאות".

אבל בנו של ההיסטוריון בנימין ביבי בן בנציון נתניהו לא למד מההיסטוריה. לא טובים בעיניו "מלחמת חרבות ברזל (אגב בצדק משום שזהו שם שמתאים למבצע ולא למלחמה). גם לא "מלחמת תשפ"ד" ראויה בעיניו, משום שהשורש של שנה זו יזכיר לנו תמיד ששופדנו על ידי אוייבנו. ו"מלחמת שמחת תורה" (באנלוגיה למלחמת יום כיפור), הרי תפיל לו את הקואליציה המדביקה את ישבנו לכס השלטון.

אז מה הוא רוצה לעיצוב התודעה? "מלחמת תקומה"! 
אבל כאמור בנו של ההיסטוריון לא למד מההיסטוריה. ירצה לתבוע בכוח חקיקה "מלחמת התקומה", הרי שהוא מסתכן בכך שהעם יגמול לו בשם "מלחמת ההפקרה".



וכך את המלך כל אחד יכיר:

 
אז מה היה לנו כאן?
בעיצומה של מלחמה (שאת שמה חייבים לשנות לאחר שנה): 
לא ראוי להקים ועדת חקירה ממלכתית!
לקבל את אמון העם בבחירות לאחר ההפקרה? חס וחלילה.
אבל שלושה טקסים - ראוי גם ראוי!


6 תגובות:

  1. באמת באמת שהם עברו כל גבול. כאילו לא די לנו בטקסי הקבורה של מיטב בנינו יום יום.
    מלחמת החידלון והפישלון

    השבמחק
    תשובות
    1. كُلّ كَلْب بِيجِي يُومُه (כֻלּ כַלְב בִיגִ'י יוֹמׂה) !

      מחק
  2. אותי זה מבחיל, אבל יש הרבה אנשים שמעריצים אותו עדיין. מכירה כמה.

    השבמחק
    תשובות
    1. זה בדיוק כמו האוהדים השרופים של קבוצת כדורגל גם כאשר היא סופגת שוב ושוב ושוב גולים עצמיים. זו האמיגדלה הדפוקה שלהם במוח. כתבתי פוסט מדעי על זה, בקישור:
      https://kankan111.blogspot.com/2022/08/blog-post.html

      מחק
  3. זה כל כך מרגיז שזה אפילו לא מצחיק :-(

    השבמחק