תקציר
רשמו ביומניכם שלושת המועדים הטנטטיביים הבאים:
יום ראשון , י"א בניסן - מועד תחילתה של מלחמת האזרחים.
יום ראשון, ה' באייר - המועד שבו יום העצמאות יהפוך ליום הזיכרון לדמוקרטיה.
יום חמישי, ט' באב - ראשית תהליך חורבן בית שלישי.
כנס החורף של המושב הראשון בכנסת נפתח ביום שלישי, כ"א בחשוון והוא יסתיים ביום ראשון, י"א בניסן (2.4.2023).מושב החורף יסתיים השנה מאוחר מתמיד וזאת מכיוון שזה המועד האחרון לחקיקת ההפיכה החוקתית המתוכננת של השר יריב לוין ובולדוגו הנאמן שמחה רוטמן בשליחות בנימין נתניהו.
אם חלילה יעלה זממם - סמנו ביומניכם מועד זה כמועד המסתמן לתחילת מלחמת האזרחים בישראל.
כנס הקיץ ייפתח (אם ייפתח) לאחר "החגיגות" המתוכננות ליום העצמאות - ביום ראשון, ט' באייר ואשר יהפכו ליום הזיכרון לדמוקרטיה, ואמור להסתיים ביום ראשון, י"ב באב, אך על פי נבואת חכמי התורה עלול שיוקדם לתשעה באב - יום ראשית חורבן בית שלישי.
ועד אז ? ממשלת האופל תעבוד עלינו בהצהרות "ריכוך החקיקה" ובשכנוע שזו רפורמה לחיזוק הדמוקרטיה, כדי להפוך את בני העם התמימים ליענים...
והנבואה (בירמיהו פרק ז')
כֹּה-אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת, אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, אֶל עַבְדּוֹ קַנְקְנַּיְהוּ מֵחֹטֶר בֶּן-יִרְמְיָהוּ הָאָנַרְכִיסְטִים; הֵיטִיבוּ דַרְכֵיכֶם, וּמַעַלְלֵיכֶם -- וַאֲשַׁכְּנָה אֶתְכֶם, בַּמָּקוֹם הַזֶּה. אַל-תִּבְטְחוּ לָכֶם, אֶל-דִּבְרֵי הַשֶּׁקֶר לֵאמֹר: הֵיכַל כְּנֶסֶת יְהוָה, הֵיכַל יְהוָה הֵמָּה. וכִּי אִם-הֵיטֵיב תֵּיטִיבוּ, אֶת-דַּרְכֵיכֶם וְאֶת-מַעַלְלֵיכֶם: אִם-עָשׂוֹ תַעֲשׂוּ מִשְׁפָּט, בֵּין אִישׁ וּבֵין רֵעֵהוּ. וְשִׁכַּנְתִּי אֶתְכֶם, בַּמָּקוֹם הַזֶּה--בָּאָרֶץ, אֲשֶׁר נָתַתִּי לַאֲבוֹתֵיכֶם: לְמִן-עוֹלָם, וְעַד-עוֹלָם.
הִנֵּה אַתֶּם בֹּטְחִים לָכֶם, עַל-דִּבְרֵי הַשָּׁקֶר--לְבִלְתִּי, הוֹעִיל. וּבָאתֶם וַעֲמַדְתֶּם לְפָנַי, בַּבַּיִת הַזֶּה אֲשֶׁר נִקְרָא-שְׁמִי עָלָיו, וַאֲמַרְתֶּם, נִצַּלְנוּ--לְמַעַן עֲשׂוֹת, אֵת כָּל-הַתּוֹעֵבוֹת הָאֵלֶּה? הַמְעָרַת פָּרִצִים, הָיָה הַבַּיִת הַזֶּה אֲשֶׁר-נִקְרָא-שְׁמִי עָלָיו--בְּעֵינֵיכֶם?; וְעַתָּה, יַעַן עֲשׂוֹתְכֶם אֶת-כָּל-הַמַּעֲשִׂים הָאֵלֶּה--נְאֻם-יְהוָה; וָאֲדַבֵּר אֲלֵיכֶם הַשְׁכֵּם וְדַבֵּר, וְלֹא שְׁמַעְתֶּם, וָאֶקְרָא אֶתְכֶם, וְלֹא עֲנִיתֶם. וְעָשִׂיתִי לַבַּיִת אֲשֶׁר נִקְרָא-שְׁמִי עָלָיו, אֲשֶׁר אַתֶּם בֹּטְחִים בּוֹ, וְלַמָּקוֹם, אֲשֶׁר-נָתַתִּי לָכֶם וְלַאֲבוֹתֵיכֶם--כַּאֲשֶׁר עָשִׂיתִי, לְשִׁילוֹ. וְהִשְׁלַכְתִּי אֶתְכֶם, מֵעַל פָּנָי, כַּאֲשֶׁר הִשְׁלַכְתִּי אֶת-כָּל-אֲחֵיכֶם, אֵת כָּל-זֶרַע אֶפְרָיִם.
וְאַתָּה קַנְקְנַּיְהוּ אַל-תִּתְפַּלֵּל בְּעַד-הָעָם הַזֶּה, וְאַל-תִּשָּׂא בַעֲדָם רִנָּה וּתְפִלָּה--וְאַל-תִּפְגַּע-בִּי: כִּי-אֵינֶנִּי שֹׁמֵעַ, אֹתָךְ. הַאֵינְךָ רֹאֶה, מָה הֵמָּה עֹשִׂים בְּעָרֵי יְהוּדָה, וּבְחֻצוֹת, יְרוּשָׁלִָם --לְמַעַן, הַכְעִסֵנִי. לָכֵן כֹּה-אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה, הִנֵּה אַפִּי וַחֲמָתִי נִתֶּכֶת אֶל-הַמָּקוֹם הַזֶּה, עַל-הָאָדָם וְעַל-הַבְּהֵמָה, וְעַל-עֵץ הַשָּׂדֶה וְעַל-פְּרִי הָאֲדָמָה; וּבָעֲרָה, וְלֹא תִכְבֶּה.
כֹּה אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת, אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל: וְדִבַּרְתָּ אֲלֵיהֶם אֶת-כָּל-הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, וְלֹא יִשְׁמְעוּ אֵלֶיךָ; וְקָרָאתָ אֲלֵיהֶם, וְלֹא יַעֲנוּכָה. וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם, זֶה הַגּוֹי אֲשֶׁר לֹא-שָׁמְעוּ בְּקוֹל יְהוָה אֱלֹהָיו, וְלֹא לָקְחוּ, מוּסָר; אָבְדָה, הָאֱמוּנָה, וְנִכְרְתָה, מִפִּיהֶם.
לָכֵן הִנֵּה-יָמִים בָּאִים, נְאֻם-יְהוָה, וְלֹא-יֵאָמֵר עוֹד הַתֹּפֶת וְגֵיא בֶן-הִנֹּם, כִּי אִם-גֵּיא הַהֲרֵגָה; וְקָבְרוּ בְתֹפֶת, מֵאֵין מָקוֹם. וְהָיְתָה נִבְלַת הָעָם הַזֶּה, לְמַאֲכָל, לְעוֹף הַשָּׁמַיִם, וּלְבֶהֱמַת הָאָרֶץ; וְאֵין, מַחֲרִיד. וְהִשְׁבַּתִּי מֵעָרֵי יְהוּדָה, וּמֵחֻצוֹת יְרוּשָׁלִַם, קוֹל שָׂשׂוֹן וְקוֹל שִׂמְחָה, קוֹל חָתָן וְקוֹל כַּלָּה: כִּי לְחָרְבָּה, תִּהְיֶה הָאָרֶץ.
